מיפוי קרנית הוא צילום המאפשר הדמיה של מבנה הקרנית (החלק הקדמי של העין) על מנת לאבחן הפרעות בראייה ומחלות קרנית בקרטוקונוס

מתבצע ע"י הקרנת עיגולים ומדידת השתקפותם משכבת הדמעות של הקרנית, מיפוי הקרנית מאפשר לנו להבין האם מבנה הקרנית יוצר אסטיגמטיזם (צילינדר) והאם יש הפרעות בראיה כגון קרטוקונוס.

ישנם סוגים שונים של טכנולוגיות לביצוע מיפוי קרנית

שיטת הפלסידו הוותיקה אשר מאפשרת מדידת קמירות הקרנית הקדמית, היתרון הוא דיוק גבוהה, החיסרון מודדת רק את פני הקרנית הקדמית ולא את החלק האחורי של הקרנית, המדידה מתבססת על איכות הדמעות וכאשר האיכות יורדת גם איכות המדידה יורדת.

שיטת השינפלונג היא מבוססת מצלמה מיוחדת אשר מאפשרת מדידת גובה הקרנית ולא קימור כמו בשיטה הקודמת דבר המאפשר למדוד את חלקו האחורי של הקרנית ואינו תלוי באיכות הדמעות.

איך להתכונן למיפוי קרנית?

מיפוי קרנית הוא צילום, אין בו קרינה והוא לא מסוכן, לפני ביצוע מיפוי קרנית בקרטוקונוס יש להימנע מדברים העלולים לשבש את המדידה כגון עדשות מגע, יובש, שפשוף עיניים.

שימוש בעדשות מגע יכול להשפיע על המדידה ולכן מומלץ לא להרכיב עדשות רכות כ-3 ימים ועדשות קשות כשבוע. במקרה של עדשות סקלרליות מומלץ להימנע משימוש כיומיים וזאת על מנת להיות בטוחים כי אין השפעה על רקמת הקרנית.

אבחון קרטוקונוס

מיפוי קרנית בקרטוקונוס הוא אחת הדרכים המקובלות באבחון המחלה, כאשר בתוצאות המיפוי ישנו הפרש בין קימורי הקרנית של כ-10 דיופטר יש חשד לקרטוקונוס, כאשר מדד אקסצנטריות שהוא היחס בין מרחקי המוקדים לציר הראשי (e) גדול מ-0.80 מעיד על קרנית חריגה מהנורמה.
טומגרפיה (מבסוססת שינפלונג) היא הטכנולוגיה העכשווית לאבחון קרטוקונוס כיום, זהו סוג של מיפוי קרנית בקרטוקונוס בו בעזרת מצלמת שינפלונג מודדים את עובי הקרנית ואת הקימור האחורי וזאת על מנת לאבחן בצורה מיטבית את מבנה הקרנית ומאפייניה.

מיפוי קרנית בקרטוקונוס לצורך ברור התקדמות המחלה

  • מתבצעות בתדירות של כל 3-4 חודשים.
  • המטופל מגיע לאחר פרק זמן שלא הרכיב עדשות מגע וזאת על מנת לא להשפיע על איכות הבדיקה.
    במקרה של מיפוי קרנית בקרטוקונוס לעתים ישנו קושי תפקודי ללא עדשות מגע ולכן ניתן לבצע את הבדיקה בכל עין לסירוגין .
  • בבדיקת המעקב מבוצע מיפוי קרנית (טופגרפיה וטומגרפיה) במספר מכשירים לצורך קבלת מידע אמין ורב יותר משימוש במכשיר אחד. המיפוי כולל מדידת עובי הקרנית, הקימור האחורי של הקרנית (האזור ממנו מתחיל התקדם הקרטוקונוס) והקימור הקדמי של הקרנית.
  • בדיקת ראיה ע"י אופטומטריסט לצורך מדידת כושר הראיה, פוטנציאל הראיה וכמות האסטיגמציה בקרנית (צילינדר).
  • לעתים כאשר חדות הראיה היא נמוכה נעזרים בעדשת מגע על מנת לברר את פוטנציאל הראיה.
    במידה ויש התקדמות לאורך שלוש בדיקות ניתן להחליט על ביצוע קרוסלינקינג.

קרא עוד: מיפוי קרנית העין בעזרת מכשיר sMap3D