מהי מחלת העיניים קרטוקונוס?

קרטוקונוס (keratoconus) היא מחלה ניוונית של הקרנית, המתבטאת בהיחלשות המבנה שלה, תוך הידקקות ועיוות צורתה, מכיפה לחרוט. כתוצאה מעיוות זה נוצר צילינדר גבוה (אסטגמציה), מה שעלול לגרום להצטלקות בשלבים מתקדמים. אלו גורמים לירידה ביכולת מיקוד העין, קושי בחדות ובאיכות הראייה.

קרטוקונוס היא מחלה איטית , לא כואבת ומתאפיינת בשינויים בתדירות גבוהה ובדר"כ פוגעת בשתי העיניים במידה שונה. לרוב קרטוקונוס יהיה מלווה באלרגיה וגרד בעיניים.

מה בדיוק גורם לקרטוקונוס?

עדין לא ידוע אך ישנם מספר תאוריות המבוססות על מחקרים, אין תאוריה אחת שמסבירה את הכל ויתכן שהמחלה נגרמת ע"י שילוב של מספר גורמים. הערכה היא כי 1:2000 איש באוכלוסיה הכללית סובל מהמחלה, נוטה להופיע בדרך כלל בגיל ההתבגרות או בגיל העשרה המאוחרים,המחלה מתקדמת באופן הדרגתית.

תורשה בין בני משפחה

נראה כי גם גנטיקה וגם השפעה סביבתית גורמים למחלה, השכיחות גבוהה יותר כאשר אחד מקרובי המשפחה נושא את ההפרעה מאשר באוכלוסיה הכללית. קרטוקונוס אצל ילדים: לילדים של חולה קרטוקונוס יש סיכוי של 6% לרשת את המחלה, מומלץ לבצע מיפויי קרנית לילדים בגיל 10 ולהיות במעקב על מנת לזהות את המחלה בזמן אם תתרחש.למחלת הקרטוקונוס יש קשר למחלות כרוניות כגון תסמונת דאון.

סיכון (ידוע) שלאחר ניתוח להסרת משקפיים

קרטוקונוס מתואר גם ע"י המונח אקטזיה של הקרנית ומתואר בדר"כ לאחר ניתוח להסרת משקפיים (אחד מהסיבוכים הידועים של ניתוח זה) זהו עיוות הנוצר עקב החלשות הקרנית כתוצאה מההתערבות הכירורגית.

בדומה לקרטוקונוס גם בהפרעה זו מתפתחת בליטה והידקקות של הקרנית לאורך זמן, הטיפול במצב זה הוא כמו בקרטוקונוס ביצוע קרוסלינקינג והתאמת עדשות מגע לשיפור הראיה.

רדיקאלים חופשיים

פעולת התאים בקרנית כמו שאר הרקמות בגוף יוצרות תוצרי לוואי (רדיקאלים חופשים)

תוצרי הלוואי בקרנית בריאה לא גורמים נזק לרקמת הקולגן בקרנית מכיוון שישנו מנגנון מיוחד לנטרולם, הקולגן נותן לקרנית את חוזקה כמו עמודי הבטון של בניין במידה ויש פגיעה בעמודים הבניין יאבד מיציבותו.לכן פגיעה בקולגן הקרנית ע"י הרדיקאלים החופשים גורמת לקרנית להתעוות וכך נפגעת הראיה במחלת הקרטוקונוס.

שפשוף עיניים

הקרנית היא ריקמה עדינה ואצל חולי קרטוקונוס יותר רגישה, פגיעה כתוצאה מטראומה כמו שפשוף עיניים או התאמה לא מוצלחת של עדשות מגע אשר גורמת לשפשוף עלולה לגרום להחמרה של המחלה.

מחקרים שהתפרסמו לאחרונה מצאו כי שפשוף עיניים הוא הגורם העיקרי להיווצרות קרטוקונוס ואף יתכן מטופל אשר לא חש כי משפשף עיניים ועיניו עדיין משתפשפות במהלך השינה ולכן מומלץ להימנע מכל חיכוך עם ריקמת הקרנית ואף לההשתמש בעדשות מגע אשר לא יוצרות חיכוך עם הקרנית (כגון עדשות סקלרליות / מיני סקלרליות שיוצרות הגנה לקרנית) ואף לישון עם מגן עיניים במקרה הצורך.

אלרגיות

מרבית חולי קרטוקונוס מדווחים על שפשוף עיניים ואלרגיות, למרות זאת הקשר בינם עדין אינו ברור אך אחוז גבוהה של חולי קרטוקונוס סובלים מאלרגיות של העור ואלרגיות למזון.

קרטוקונוס תסמינים

כיצד תדעו אם עשוי להיות לכם קרטוקונוס? - אבחון עצמי של קרטוקונוס או תסמינים בחשד לקרטוקונוס

ראשית נדגיש ונרגיע כי קרטוקונוס אינו גורם לעיוורון!

רשימת תסמינים נפוצים:

  • שינוי ניכר בראיה - עלייה במספר המשקפיים ובצלינדר
  • הפרש ניכר בין עין אחת לשניה במספר המשקפיים או איכות הראיה
  • הפרעות בראיה חד עינית של ראיה כפולה או תחושת מריחה /הילה של מקורות אור.
  • קושי לראות בזמן נהיגה בחושך - סנוור בעיקר בלילה אך לא רק
  • ראיה לא ממוקדת מרחוק ומקרוב 
  • לא ניתן להגיע לתיקון מירבי במשקפיים 
  • לרוב קרטוקונוס מלווה באלרגיה וגרד בעיניים

תמונה של קרנית עם קרטוקונוס מסוג Pelucid

תמונה של קרנית עם קרטוקונוס מסוג Pelucid

אבחון וטיפול במחלת הקרטוקונוס

בשלב הראשון מבוצעת בדיקה ע"י רופא עיניים או אופטומטריסט מומחה קרטוקונוס. הבדיקה מתבצעת באמצעות מכשיר חדשני הסורק וממפה את פני הקרנית ועובי הקרנית ומצלם את המקטע הפנימי והקדמי של העין ברזולוציה של מיקרונים. במהלך הבדיקה נמדד פוטנציאל הראייה של העין בעזרת עדשת מגע סקלרלית והאם ניתן לשפר את הראייה בצורה משמעותית לעומת המצב הקיים.כאשר בתוצאות המיפוי ישנו הפרש בין קימורי הקרנית של כ-10 דיופטר יש חשד לקרטוקונוס, כאשר מדד אקסצנטריות שהוא היחס בין מרחקי המוקדים לציר הראשי (e) גדול מ-0.80 מעיד על קרנית חריגה מהנורמה. קראו עוד על מיפוי קרנית קרטוקונוס

קרטוקונוס בעין אחת

הגדרה הרפואית של מחלת הקרטוקונוס היא כמחלה דו עינית כלומר שהליקוי קיים בשתי העיניים בחלק מהמיקרים המחלה יכולה להיות במצב מתקדם בעין אחת ואילו בשניה לא ניתן לראות בהדמיות ובמיפוי הקרנית הקיימות כיום רושם למחלה אך עדיין יש צורך לבצע מעקב ולנטר עין זאת על מנת לוודא כי המחלה אינה מתפרצת יתכן ואחת הסיבות לחוסר האבחון היא הטכנלוגיה הקיימת היום ובעתיד נוכל לאבחן בשלב מוקדם יותר.
בפרקטיקה היום יומית כ- 30 אחוז מהמיקרים יש צורך בתיקון ראיה ע"י עדשת מגע מיוחדת על מנת להגיע לראיה מירבית בעין אחת ואילו בשניה ניתן להסתפק בתיקון ראיה סטנדרטי יחסית .
קרטוקונוס אצל ילדים: הפרוטוקול המקובל בעולם הוא כאשר ילדים מאובחנים בקרטוקונוס מומלץ לבצע קרוסלינקינג מידי ללא מעקב ממושך מתוך הנחה שתחול התקדמות של המחלה מפאת גילם הצעיר.
בעבודה שנערכה במרכז הרפואי שמיר-אסף הרופא על קבוצת ילדים שאובחנו עם קרטוקונוס נמצא כי ביצוע פרוצדורה של קרוסלינקינג בעין אחת גרמה לחוסר התקדמות בעין השניה הדבר גרם להניח כי יתכן ושינוי בדפוס ההתנהגות של הילדים ובנוסף תשומת לב גבוהה יותר של ההורים לנושא שיפשוף העיניים שתורם באופן משמעותי להתקדמות המחלה ויתכן ואף הוא הגורם העיקרי למחלה.

טיפול קרטוקונוס

פרוטוקול טיפול בקרטוקונוס: כאשר ישנה התקדמות במחלה ניתן לבצע הליך רפואי בשם קרוס לינקינג (Cross-Linking) שמטרתו חיזוק סיבי הקולגן בקרנית דבר הגורם להקשחתה ובכך עצירת ההתקדמות של המחלה. הטיפול אינו גורם להעלמות המחלה אלא רק עוצר את התקדמותה.

  1. ביצוע הרדמה מקומית.
  2. הסרת שכבת האפיתל מהקרנית באופן מכני.
  3. טפטוף של ריבופלבין (ויטמין B) למשך 30 דקות.
  4. הקרנה של UV-A למשך 30 דקות שבמהלכן מטפטפים ריבופלבין.
  5. הרכבה של עדשה טיפולית לצורך החלמה.

שתי הגישות הרווחות לביצוע קרוסלינקינג הן:

ביצוע מידי על מנת לעצור את ההתקדמות המחלה מיד. (הגישה הרווחת לטיפול בקרטוקונוס אצל בילדים)

בטיפול מסירים את השכבה העליונה של הקרנית (האפיתל) ובעזרת ויטמין B2 וקרינת אולטרסגול גורמים  לתהליך של צילוב סיבי הקולגן בקרנית דבר הגורם להקשחת הקרנית,לאחר הטיפול יש ירידה חדה בחדות הראייה שחוזרת בהדרגה בד"כ תוך שבוע עד חודש ולעתים אף מספר חודשיים. במקרים נדירים חדות הראייה אינה חוזרת לחדות המרבית שהייתה טרם הטיפול.

אחוז הסיבוכים קטן יחסית כ-4% ביניהם זיהום בקרנית, עכירות בקרנית שאינה משתפרת וירידה בחדות הראייה שלא ניתן לשפרה.

משנת 2014 קרוסליניקינג נכנס לסל הבריאות, התנאי לקבלת הטיפול ללא עלות היא התקדמות של 1 דיופטר בקימור הקרנית במשך שנה.

על מנת לברר האם יש התקדמות במחלה יש לבצע מיפוי של הקרנית ובדיקות עיניים בתדירות גבוה ולבדוק האם יש שנוי במבנה הקרנית.

התאמת עדשות המגע לחולה קרטוקונוס לפעמים ארוכה ומסובכת יותר מהתאמת עדשות מגע רגילות, מכיוון שהפציינט רוצה לראות טוב ולהרגיש נוח ואילו האופטומטריסט רוצה למצוא עדשה מתאימה, אשר תספק צרכים אלו אך גם לא לגרום נזק למשטח הקדמי של העין. לכן חשוב לבצע התאמה אצל מומחה לקרטוקונוס.

לעתים אני פוגש חולים ללא ראייה דו-עינית וזאת כאשר חדות הראייה בעין אחת טובה ובשניה (החולה יותר) נמוכה מאוד, מכיוון שהמוח מבצע באופן עצמאי כיבוי של העין החלשה הם אינם סובלים מהפרעה בראייה אך מחקרים מצאו שעין שאינה מקבלת גירוי של ראייה, תגרום למטופל לאבד את הראייה הדו-עינית ועלולה לגרום לפזילה ולעתים לראייה כפולה. לכן יש חשיבות לתיקון ראייה גם אם ניתן "לתפקד" עם עין אחת.

בדיקת מעקב לצורך ברור התקדמות המחלה

הגישה השניה שמעדיפה ביצוע בדיקות מעקב על מנת לראות האם יש התקדמות במחלה מכיוון שמחלה זאת מתקדמת עד גילי ה 30 ו ה 40, הטיפול רק עוצר את התקדמות ואינו גורם לריפוי, מאחר וישנם סיבוכים וסיכונים (כמו כל הליך רפואי), כדאי להמתין ולראות אם אכן יש פרוגרסיה. (טיפול באלרגיות וגרד הכרחי)

מתבצעות בתדירות של כל 3-4 חודשים.

המטופל מגיע לאחר שבוע בו לא הרכיב עדשות מגע וזאת על מנת לא להשפיע על איכות הבדיקה. (אם ישנו קושי תפקודי ללא עדשות מגע ניתן להגיע ללא עדשה אחת שבוע וכך לסירוגין)

בבדיקת המעקב מבוצע מיפויי קרנית (טופגרפיה) במספר מכשירים לצורך קבלת מידע אמין ורב יותר משימוש במכשיר אחד. המיפוי כולל מדידת עובי הקרנית, הקימור האחורי של הקרנית (האזור ממנו מתחיל התקדם הקרטוקונוס) והקימור הקדמי של הקרנית.

בדיקת ראיה ע"י אופטומטריסט לצורך מדידת כושר הראיה, פוטנציאל הראיה וכמות האסטיגמציה בקרנית (צילינדר). לעתים כאשר חדות הראיה היא נמוכה נעזרים בעדשת מגע על מנת לברר את פוטנציאל הראיה.

במידה ויש התקדמות לאורך שלוש בדיקות ניתן להחליט על ביצוע קרוסלינקינג.

ניתוח קרטוקונוס

כאשר אין אפשרות לשיפור ראייה בעזרת משקפיים או עדשות מגע מיוחדות (סקלרליות/מיני סקלרליות) ניתן לבצע השתלת קרנית.

האם קיים טיפול טבעי בקרטוקונוס?

לא ניתן לגרום למחלה להעלם אך ניתן לנסות לשמר את המצב הקיים ולמנוע החמרה ע"י הימנעות משפשוף עיניים .
שפשוף עיניים עלול לגרום לעיוות הקרנית ולעליה בצילנדר ,במידה וישנה תחושת גרד או אי נוחות בעיניים באופן כרוני כנראה שהדבר קשור לאלרגיה בעיניים ומומלץ להזליף תחליפי דמעות ללא חומר משמר או טיפות לטיפול באלרגיה.

עדשות מגע כגון עדשות סקלקליות/ מיני סקלרליות המותאמות בצורה אופטימלית מאפשרות הגנה על העין ואף מטפלות בנושא היובש מכיוון שמכילות נוזל הנמצא במגע מתמיד עם הקרנית ואף מפחיתות את הרצון או היכולת לשפשוף העין במהלך ההרכבה שלהן.
שימוש בויטמנים לא הוכח מחקרית על בני אדם אך נמצא כי תאי הקרנית נמצאים בלחץ חימצוני ובמודלים של בעלי חיים נמצא אפקט תרפיוטי בשימוש בויטמין C לצורך ריפוי של הקרנית .

עדשות מגע לקרטוקונוס

עדשות המגע הבריאות ביותר לחולי קרטוקונוס הן עדשות סקלרליות, אשר נשענות על רקמת הלובן של העין (הסקלרה), אינן נוגעות בקרנית ולא גורמות לחיכוך או שפשוף, העלול לגרום להתקדמות המחלה. עדשות סקלרליות מתאימות למטופלים עם בעיה בקרנית (החלק הקדמי של העין) כתוצאה מקרטוקונוס, טראומה, או השתלת קרנית. .לעדשות הסקלרליות כמה וכמה יתרונות:

עדשות מאוד יציבות (אינן קופצות מהעין), מאפשרות ראייה חדה של עדשות קשיחות ונוחות של עדשות רכות.

  • יוצרת משטח ראיה חדש
  • מפחיתה את החיכוך עם הקרנית.
  • שימוש פשוט וקל.
  • עמידות
  • עדשות אלה נוחות מאוד אינן גורמות ליובש.
  • מאפשרות ראייה אופטימלית גם במקרים בהם הקרניות מאוד מעוותות.

לפרטים נוספים אודות עדשות לקרטוקונוס - לחצו כאן

שמי אלון ברונדווין ואני אופטומטריסט מומחה קרטוקונוס. אני מזמין אתכם להגיע אלי לקליניקה ולקבל ייעוץ בנוגע למחלת הקרטוקונוס. מוזמנים להשאיר פרטים ואחזור אליכם בהקדם.

Open chat
1
Scan the code
היי, איך אפשר לעזור?