המדריך לקרטוקונוס

קרטוקונוס מה כדאי לדעת?

קרטוקונוס (Keratoconus) היא מחלה ניוונית של הקרנית, המתבטאת בהיחלשות מבנה הקרנית הידקקות ועיוות של צורתה מכיפה לחרוט.
עיוות זה לא סימטרי ויוצר אסטגמציה גבוה (צילינדר) ובשלבים מתקדמים יותר עלול לגרום להצטלקות, שינויים אלה גורמים לירידה ביכולת המיקוד של העין.

מה בדיוק גורם לקרטוקונוס?

עדין לא ידוע אך ישנם מספר תאוריות המבוססות על מחקרים, אין תאוריה אחת שמסבירה את הכל ויתכן שהמחלה נגרמת ע"י שילוב של מספר גורמים.

הערכה היא כי 1:2000 איש באוכלוסיה הכללית סובל מהמחלה, נוטה להופיע בדרך כלל בגיל ההתבגרות או בגיל העשרה המאוחרים,המחלה מתקדמת באופן הדרגתית.

מחקרים שהתפרסמו לאחרונה מצאו כי שפשוף עיניים הוא הגורם העיקרי להיווצרות קרטוקונוס ואף יתכן מטופל אשר לא חש כי משפשף עיניים ועיניו עדיין משתפשפות במהלך השינה ולכן מומלץ להימנע מכל חיכוך עם ריקמת הקרנית ואף לההשתמש בעדשות מגע אשר לא יוצרות חיכוך עם הקרנית (כגון עדשות סקלרליות / מיני סקלרליות שיוצרות הגנה לקרנית) ואף לישון עם מגן עיניים במקרה הצורך.

למחלה יש מרכיב תורשתי ולעיתים יימצאו קרובי משפחה אשר סובלים מליקוי זה.

קרטוקונוס מתואר גם ע"י המונח אקטזיה של הקרנית ומתואר בדר"כ לאחר ניתוח להסרת משקפיים (אחד מהסיבוכים הידועים של ניתוח זה) זהו עיוות הנוצר עקב החלשות הקרנית כתוצאה מההתערבות הכירורגית.
בדומה לקרטוקונוס גם בהפרעה זו מתפתחת בליטה והידקקות של הקרנית לאורך זמן, הטיפול במצב זה הוא כמו בקרטוקונוס ביצוע קרוסלינקינג והתאמת עדשות מגע לשיפור הראיה.

ניתן לאבחן את המחלה ע"י רופא עיניים או אופטומטריסט מומחה לקרטוקונוס, הרבה פעמים החולים מאובחנים באופן אקראי בבדיקת ראיה שיגרתית.

קרטוקונוס אינו גורם לעיוורון

בשלבים המוקדמים מתאפיין בעלייה במספר המשקפיים ובצלינדר, בתחילת המחלה ניתן להשתמש במשקפיים ובעדשות מגע סטנדרטיות בהן ניתן להגיע לחדות ראייה טובה אך עם התקדמות המחלה יש ירידה בחדות הראייה, עיוותים וסנוור בעיקר בלילה ואז יש צורך בעדשות מגע מיוחדות על מנת לראות טוב.

אבחון קרטוקונוס

אחת הדרכים המקובלות באבחון קרטוקונוס היא ביצוע מיפוי קרנית, כאשר בתוצאות המיפוי ישנו הפרש בין קימורי הקרנית של כ-10 דיופטר יש חשד לקרטוקונוס, כאשר מדד אקסצנטריות שהוא היחס בין מרחקי המוקדים לציר הראשי (e) גדול מ-0.80 מעיד על קרנית חריגה מהנורמה.
טומגרפיה היא הטכנולוגיה המקובלת לאבחון קרטוקונוס כיום, זהו סוג של מיפוי בו בעזרת מצלמת שינפלונג מודדים את עובי הקרנית ואת הקימור האחורי וזאת על מנת לאבחן בצורה מיטבית את מבנה הקרנית ומאפייניה.

לרוב קרטוקונוס מלווה באלרגיה וגרד בעיניים. מומלץ לא לגרד עיניים דבר העלול לגרום להתקדמות המחלה.

Cross-Linking

פרוטוקול הטיפול במחלה: כאשר ישנה התקדמות במחלה ניתן לבצע הליך רפואי בשם Cross-Linking שמטרתו חיזוק סיבי הקולגן בקרנית דבר הגורם להקשחתה ובכך עצירת ההתקדמות של המחלה. הטיפול אינו גורם להעלמות המחלה אלא רק עוצר את התקדמותה.

בטיפול מסירים את השכבה העליונה של הקרנית (האפיתל) ובעזרת ויטמין B2 וקרינת אולטרסגול גורמים  לתהליך של צילוב סיבי הקולגן בקרנית דבר הגורם להקשחת הקרנית,לאחר הטיפול יש ירידה חדה בחדות הראייה שחוזרת בהדרגה בד"כ תוך שבוע עד חודש ולעתים אף מספר חודשיים. במקרים נדירים חדות הראייה אינה חוזרת לחדות המרבית שהייתה טרם הטיפול.
אחוז הסיבוכים קטן יחסית כ-4% ביניהם זיהום בקרנית, עכירות בקרנית שאינה משתפרת וירידה בחדות הראייה שלא ניתן לשפרה.

משנת 2014 קרוסליניקינג נכנס לסל הבריאות, התנאי לקבלת הטיפול ללא עלות היא התקדמות של 1 דיופטר בקימור הקרנית במשך שנה.
על מנת לברר האם יש התקדמות במחלה יש לבצע מיפוי של הקרנית ובדיקות עיניים בתדירות גבוה ולבדוק האם יש שנוי במבנה הקרנית.

כאשר אין אפשרות לשיפור ראייה בעזרת משקפיים או עדשות מגע מיוחדות (סקלרליות/מיני סקלרליות) ניתן לבצע השתלת קרנית.
התאמת עדשות המגע לחולה קרטוקונוס לפעמים ארוכה ומסובכת יותר מהתאמת עדשות מגע רגילות, מכיוון שהפציינט רוצה לראות טוב ולהרגיש נוח ואילו האופטומטריסט רוצה למצוא עדשה מתאימה, אשר תספק צרכים אלו אך גם לא לגרום נזק למשטח הקדמי של העין. לכן חשוב לבצע התאמה אצל מומחה לקרטוקונוס.

לעתים אני פוגש חולים ללא ראייה דו-עינית וזאת כאשר חדות הראייה בעין אחת טובה ובשניה (החולה יותר) נמוכה מאוד, מכיוון שהמוח מבצע באופן עצמאי כיבוי של העין החלשה הם אינם סובלים מהפרעה בראייה אך מחקרים מצאו שעין שאינה מקבלת גירוי של ראייה, תגרום למטופל לאבד את הראייה הדו-עינית ועלולה לגרום לפזילה ולעתים לראייה כפולה. לכן יש חשיבות לתיקון ראייה גם אם ניתן "לתפקד" עם עין אחת.

לחולי קרטוקונוס ישנה השתתפות של קופת החולים במימון עדשות המגע.

הטכנולוגיה התקדמה ועימה עדשות המגע לקרטוקונוס

עדשות המגע הבריאות ביותר לחולי קרטוקונוס הן עדשות סקלרליות, אשר נשענות על רקמת הלובן של העין (הסקלרה), אינן נוגעות בקרנית ולא גורמות לחיכוך או שפשוף, העלול לגרום להתקדמות מחלת הקרטוקונוס.

יתרונות:

• עדשות מאוד יציבות (אינן קופצות מהעין), מאפשרות ראייה חדה של עדשות קשיחות ונוחות של עדשות רכות.
• שימוש פשוט וקל.
• עמידות.
• עדשות אלה נוחות מאוד אינן גורמות ליובש.
• מאפשרות ראייה אופטימלית גם במקרים בהם הקרניות מאוד מעוותות.

חסרונות:

• עדשות אלה דורשות מומחיות מיוחדת בהתאמתם.
• מחיר לעדשה יכול לנוע בין 3000-4500 ש"ח.

שאלות נפוצות: