קרטוקונוס (keratoconus)- מה זה? מהם התסמינים ודרכי הטיפול?

קרטוקונוס אבחון

בשלב הראשון מבוצעת בדיקה ע"י רופא עיניים או אופטומטריסט מומחה קרטוקונוס. הבדיקה מתבצעת באמצעות מכשיר חדשני הסורק וממפה את פני הקרנית ועובי הקרנית ומצלם את המקטע הפנימי והקדמי של העין ברזולוציה של מיקרונים. במהלך הבדיקה נמדד פוטנציאל הראייה של העין בעזרת עדשת מגע סקלרלית והאם ניתן לשפר את הראייה בצורה משמעותית לעומת המצב הקיים.כאשר בתוצאות המיפוי ישנו הפרש בין קימורי הקרנית של כ-10 דיופטר יש חשד לקרטוקונוס, כאשר מדד אקסצנטריות שהוא היחס בין מרחקי המוקדים לציר הראשי (e) גדול מ-0.80 מעיד על קרנית חריגה מהנורמה. קראו עוד על מיפוי קרטוקונוס

קרטוקונוס בעין אחת

הגדרה הרפואית של מחלת הקרטוקונוס היא כמחלה דו עינית כלומר שהליקוי קיים בשתי העיניים בחלק מהמיקרים המחלה יכולה להיות במצב מתקדם בעין אחת ואילו בשניה לא ניתן לראות בהדמיות ובמיפוי הקרנית הקיימות כיום רושם למחלה אך עדיין יש צורך לבצע מעקב ולנטר עין זאת על מנת לוודא כי המחלה אינה מתפרצת יתכן ואחת הסיבות לחוסר האבחון היא הטכנלוגיה הקיימת היום ובעתיד נוכל לאבחן בשלב מוקדם יותר.
בפרקטיקה היום יומית כ- 30 אחוז מהמיקרים יש צורך בתיקון ראיה ע"י עדשת מגע מיוחדת על מנת להגיע לראיה מירבית בעין אחת ואילו בשניה ניתן להסתפק בתיקון ראיה סטנדרטי יחסית .
הפרוטוקול המקובל בעולם הוא כאשר ילדים מאובחנים בקרטוקונוס מומלץ לבצע קרוסלינקינג מידי ללא מעקב ממושך מתוך הנחה שתחול התקדמות של המחלה מפאת גילם הצעיר.
בעבודה שנערכה במרכז הרפואי שמיר-אסף הרופא על קבוצת ילדים שאובחנו עם קרטוקונוס נמצא כי ביצוע פרוצדורה של קרוסלינקינג בעין אחת גרמה לחוסר התקדמות בעין השניה הדבר גרם להניח כי יתכן ושינוי בדפוס ההתנהגות של הילדים ובנוסף תשומת לב גבוהה יותר של ההורים לנושא שיפשוף העיניים שתורם באופן משמעותי להתקדמות המחלה ויתכן ואף הוא הגורם העיקרי למחלה.

קרטוקונוס טיפול

פרוטוקול טיפול בקרטוקונוס: כאשר ישנה התקדמות במחלה ניתן לבצע הליך רפואי בשם קרוס לינקינג (Cross-Linking) שמטרתו חיזוק סיבי הקולגן בקרנית דבר הגורם להקשחתה ובכך עצירת ההתקדמות של המחלה. הטיפול אינו גורם להעלמות המחלה אלא רק עוצר את התקדמותה.

1. ביצוע הרדמה מקומית.
2. הסרת שכבת האפיתל מהקרנית באופן מכני.
3. טפטוף של ריבופלבין (ויטמין B) למשך 30 דקות.
4. הקרנה של UV-A למשך 30 דקות שבמהלכן מטפטפים ריבופלבין.
5. הרכבה של עדשה טיפולית לצורך החלמה.

שתי הגישות הרווחות לביצוע קרוסלינקינג הן:

1. ביצוע מידי על מנת לעצור את ההתקדמות המחלה מיד. (הגישה הרווחת לטיפול בילדים)

בטיפול מסירים את השכבה העליונה של הקרנית (האפיתל) ובעזרת ויטמין B2 וקרינת אולטרסגול גורמים  לתהליך של צילוב סיבי הקולגן בקרנית דבר הגורם להקשחת הקרנית,לאחר הטיפול יש ירידה חדה בחדות הראייה שחוזרת בהדרגה בד"כ תוך שבוע עד חודש ולעתים אף מספר חודשיים. במקרים נדירים חדות הראייה אינה חוזרת לחדות המרבית שהייתה טרם הטיפול.

אחוז הסיבוכים קטן יחסית כ-4% ביניהם זיהום בקרנית, עכירות בקרנית שאינה משתפרת וירידה בחדות הראייה שלא ניתן לשפרה.

משנת 2014 קרוסליניקינג נכנס לסל הבריאות, התנאי לקבלת הטיפול ללא עלות היא התקדמות של 1 דיופטר בקימור הקרנית במשך שנה.

על מנת לברר האם יש התקדמות במחלה יש לבצע מיפוי של הקרנית ובדיקות עיניים בתדירות גבוה ולבדוק האם יש שנוי במבנה הקרנית.

התאמת עדשות המגע לחולה קרטוקונוס לפעמים ארוכה ומסובכת יותר מהתאמת עדשות מגע רגילות, מכיוון שהפציינט רוצה לראות טוב ולהרגיש נוח ואילו האופטומטריסט רוצה למצוא עדשה מתאימה, אשר תספק צרכים אלו אך גם לא לגרום נזק למשטח הקדמי של העין. לכן חשוב לבצע התאמה אצל מומחה לקרטוקונוס.

לעתים אני פוגש חולים ללא ראייה דו-עינית וזאת כאשר חדות הראייה בעין אחת טובה ובשניה (החולה יותר) נמוכה מאוד, מכיוון שהמוח מבצע באופן עצמאי כיבוי של העין החלשה הם אינם סובלים מהפרעה בראייה אך מחקרים מצאו שעין שאינה מקבלת גירוי של ראייה, תגרום למטופל לאבד את הראייה הדו-עינית ועלולה לגרום לפזילה ולעתים לראייה כפולה. לכן יש חשיבות לתיקון ראייה גם אם ניתן "לתפקד" עם עין אחת.

2. בדיקת מעקב לצורך ברור התקדמות המחלה

הגישה השניה שמעדיפה ביצוע בדיקות מעקב על מנת לראות האם יש התקדמות במחלה מכיוון שמחלה זאת מתקדמת עד גילי ה 30 ו ה 40, הטיפול רק עוצר את התקדמות ואינו גורם לריפוי, מאחר וישנם סיבוכים וסיכונים (כמו כל הליך רפואי), כדאי להמתין ולראות אם אכן יש פרוגרסיה. (טיפול באלרגיות וגרד הכרחי)

מתבצעות בתדירות של כל 3-4 חודשים.

המטופל מגיע לאחר שבוע בו לא הרכיב עדשות מגע וזאת על מנת לא להשפיע על איכות הבדיקה. (אם ישנו קושי תפקודי ללא עדשות מגע ניתן להגיע ללא עדשה אחת שבוע וכך לסירוגין)

בבדיקת המעקב מבוצע מיפויי קרנית (טופגרפיה) במספר מכשירים לצורך קבלת מידע אמין ורב יותר משימוש במכשיר אחד. המיפוי כולל מדידת עובי הקרנית, הקימור האחורי של הקרנית (האזור ממנו מתחיל התקדם הקרטוקונוס) והקימור הקדמי של הקרנית.

בדיקת ראיה ע"י אופטומטריסט לצורך מדידת כושר הראיה, פוטנציאל הראיה וכמות האסטיגמציה בקרנית (צילינדר). לעתים כאשר חדות הראיה היא נמוכה נעזרים בעדשת מגע על מנת לברר את פוטנציאל הראיה.

במידה ויש התקדמות לאורך שלוש בדיקות ניתן להחליט על ביצוע קרוסלינקינג.

ניתוח קרטוקונוס 

כאשר אין אפשרות לשיפור ראייה בעזרת משקפיים או עדשות מגע מיוחדות (סקלרליות/מיני סקלרליות) ניתן לבצע השתלת קרנית.

קרטוקונוס טיפול טבעי

לא ניתן לגרום למחלה להעלם אך ניתן לנסות לשמר את המצב הקיים ולמנוע החמרה ע"י הימנעות משפשוף עיניים .
שפשוף עיניים עלול לגרום לעיוות הקרנית ולעליה בצילנדר ,במידה וישנה תחושת גרד או אי נוחות בעיניים באופן כרוני כנראה שהדבר קשור לאלרגיה בעיניים ומומלץ להזליף תחליפי דמעות ללא חומר משמר או טיפות לטיפול באלרגיה.
עדשות מגע כגון עדשות סקלקליות/ מיני סקלרליות המותאמות בצורה אופטימלית מאפשרות הגנה על העין ואף מטפלות בנושא היובש מכיוון שמכילות נוזל הנמצא במגע מתמיד עם הקרנית ואף מפחיתות את הרצון או היכולת לשפשוף העין במהלך ההרכבה שלהן.
שימוש בויטמנים לא הוכח מחקרית על בני אדם אך נמצא כי תאי הקרנית נמצאים בלחץ חימצוני ובמודלים של בעלי חיים נמצא אפקט תרפיוטי בשימוש בויטמין C לצורך ריפוי של הקרנית .

עדשות מגע לקרטוקונוס

עדשות המגע הבריאות ביותר לחולי קרטוקונוס הן עדשות סקלרליות, אשר נשענות על רקמת הלובן של העין (הסקלרה), אינן נוגעות בקרנית ולא גורמות לחיכוך או שפשוף, העלול לגרום להתקדמות המחלה. עדשות סקלרליות מתאימות למטופלים עם בעיה בקרנית (החלק הקדמי של העין) כתוצאה מקרטוקונוס, טראומה, או השתלת קרנית. .לעדשות הסקלרליות כמה וכמה יתרונות:

 עדשות מאוד יציבות (אינן קופצות מהעין), מאפשרות ראייה חדה של עדשות קשיחות ונוחות של עדשות רכות.

• יוצרת משטח ראיה חדש
• מפחיתה את החיכוך עם הקרנית.
• שימוש פשוט וקל.
• עמידות
• עדשות אלה נוחות מאוד אינן גורמות ליובש.
• מאפשרות ראייה אופטימלית גם במקרים בהם הקרניות מאוד מעוותות.

קראו בהרחבה על עדשות לקרטוקונוס